Mechaka - Idan Rafael Haviv

והרוח קרה ועוברת את אומרת תשים ערמונים על האש והשמש ודאי שברחה מעיניי עוד תחזור בחמש או בשש הפרחים צללו אל המים וריחם עוד עולה כדי גסיסה ללמד ציפורים שעזבו ודאי יחזרו מארצות החום אתיופיה וכו' לא תמיד לא תמיד הסתדרנו חיפשנו דרכים להגיד את האמת כמו הרוח הזו שהבטיחה לבוא לטפל לסלק כל כאב עננים נפרסו בשמיים דמדומי כוכבים בתוך חושך רעב ילדים יחפים על גבי דרקונים ירדמו בלי מטען על הלב כל הטעם לאהוב אם אפשר לבקש לתת לקחת כשנותנים נמלטים מן האש תן לשמוח תן את הכוח לגשת לאור בלי לברוח אני שר ונשאר ועוד לילה עבר הירח טיפס אל העמק חברים הצטרפו והלילה גועש ואני שוב נזכר איך אבא אמר תראה שאמא עוד תחזור לחייך התקרבת ולחשת לי באוזן בוא תאכל אותי ככה, ככה כמו תאנה ותכתוב עליי שיר כזה שישאיר אותי כאן איתך לעולמי עולמים כל הטעם לאהוב אם אפשר לבקש לתת לקחת כשנותנים נמלטים מן האש תן לשמוח תן את הכוח לגשת לאור בלי לברוח אני שר ונשאר ועוד לילה עבר כל הטעם לאהוב אם אפשר לבקש לתת לקחת כשנותנים נמלטים מן האש תן לשמוח תן את הכוח לגשת לאור בלי לברוח אני שר ונשאר ועוד לילה עבר

כולנו חצאים בעולם ללא גבולות סתם נשמות תועות שמחפשות סיבה טובה לבכות חצויים עם אפס כוונות לחזור על טעויות עצרנו רק כדי לראות את הטוב בכל דבר זו לא בושה קצת להנות מהמכות של החיים והבדידות של הלילות חיכיתי לך דורות נשמה שלי איך דיברנו שעות ומצאנו תשובות כבר לא שני חצאים נשמה שלי את רואה בי הכל לא נותנת ליפול את האור לחיים כולנו אבודים מחפשים עוד משמעות לתת ללב לשוט לא להיות כמו בובה קטנה על חוט חצויים שואפים אל הפשטות כמו בית עם פזמון וניגון רק לקישוט כי הטוב בכל דבר זה לוותר על חסרונות להוקיר תודה למוזה שחוזרת בלילות לא יכול כבר לחכות נשמה שלי איך דיברנו שעות ומצאנו תשובות כבר לא שני חצאים נשמה שלי את רואה בי הכל לא נותנת ליפול את האור לחיים אולי אולי תישארי קרובה אליי הלוואי הלוואי שתתנגני עד סוף ימיי את מלווה אותי בכל דקה ביום ומלטפת בחום וכמו ילד מתרגש כשאת נשארת זה מרגיש לי חלום נשמה שלי איך דיברנו שעות ומצאנו תשובות כבר לא שני חצאים נשמה שלי את רואה בי הכל לא נותנת ליפול את האור לחיים נשמה שלי איך דיברנו שעות ומצאנו תשובות כבר לא שני חצאים נשמה שלי את רואה בי הכל לא נותנת ליפול את האור לחיים

השנים היפות אולי זה זמן להשתפר אולי עוד קצת לא לחפש להיות מושלם לתת ללב להתעורר לשמור על מה שיש לפני שנעלם להסתכל לראות רחוק להירגע לנשום עמוק לזכור שיש מי שתמיד שומר עלינו במעשה במחשבה ברגישות בענווה כי כשנלך הכל ימשיך גם בלעדינו השנים היפות אני רוצה לחזור הביתה או לפחות הכי קרוב שאני יכול את תמיד איתי פה ואת האור שלי בלילה עוצם עיניים ורואה בך את הכל אולי זה זמן להתקרב לקום לאט ולהאיר את האפלה לא להיכנע להילחם לנוח קצת ולהתחיל מהתחלה להסתכל לראות רחוק להירגע לנשום עמוק לזכור שיש מי שתמיד שומר עלינו במעשה במחשבה ברגישות בענווה כי כשנלך הכל ימשיך גם בלעדינו

והם אמרו לי שנסעת ושאת בטח לא לבד שבניו יורק הכול גדול בכל סיבוב שומעים שם ג'אז ואיך הדמיון דוהר מתפזר כי אין ברירה ושוב יורד בגלויות כיוון קרית המלאכה ואת יודעת איך אני אני אף פעם לא נכנע ברגעים החלשים שוכב כותב שורף מרווה ואז כמו עוגן משוחרר אני שוקע בתנופה אל זיכרון יפה שלך אל מחשבות על אהבה אם פעם תזכרי בי ואולי כשתחזרי אז נמצא לנו עוד יום אחד להיות רק טעם שנותר בי כמו סופה מן המדבר באת ועכשיו את רחוקה ובלילות הראשונים אני חיפשתי לי אישה או מנגינה שתלווה אותי השתקפויות של אהבה זוכרת הודו הזיות מה שהפכנו להיות עם איזה שאמן מקומי איך את טיפלת בי כמו תינוק עד שנגיע לקצה עד שנתפוס לנו שלווה עד שנסלח כבר באמת עד שנחזור לאהבה ושמש בוקר יום שישי כל בתי הקפה מלאים ואני חי קצת בשבילך עובר בשוק קונה פרחים אם פעם תזכרי בי ואולי כשתחזרי אז נמצא לנו עוד יום אחד להיות רק טעם שנותר בי כמו סופה מן המדבר באת ועכשיו את רחוקה ואז כמו עוגן משוחרר אני שוקע בתנופה אל זיכרון יפה שלך אל מחשבות על אהבה אם פעם תזכרי בי ואולי כשתחזרי אז נמצא לנו עוד יום אחד להיות רק טעם שנותר בי כמו סופה מן המדבר באת ועכשיו את רחוקה