תודה רבה (feat. Ravid Plotnik) - אברהם לגסה

הכרנו כשהייתי צוציק, נער אבוד תהילה הייתה אישה בוגרת, בתוך מלכוד החלום הכי רטוב בגיל ההתבגרות של ילד אני רציתי זוג והיא פרד, עקשנית אהבת נעורים זה לא דבר פשוט ואני רדפתי אחרי תהילה בנחישות היא חייכה אליי ואז אמרה סבבה אולי נהיה ביחד אתה חמוד ויש לך סוואגה יש לך ימבה פוטנציאל, אומנם אתה עוד לא שם אבל עם קצת מזל והתמדה, תהיה מושלם עבורי הייתה יותר מידי מושלמת, כמו פיקציה מרוקאית, ג'ניפר לופז של פתח תקווה היא אמרה שאני התרופה למחלות שלה בדיוק שצללתי לעיניים הכחולות שלה ותהילה היא לא ילדה, היא מתוחכמת הכל הלך בול כמו שהיא רצתה, היא לא מטומטמת הרגשתי אפס, רודף אחריה כמו אחרי כסף היא מפוקסת, לועסת עשר כמוני בברקפסט אם היא רוצה, ואני עוד נער אידיוט אמרתי אם אנ'לא איתה, וואלה אין לי טעם לחיות ו. זה לא נורמלי, מה שאת עושה לי תמיד חוזרת אל החלומות שלי תמיד נמצאת בתוך המחשבות שלי ניסיתי לברוח, משכת אותי בכוח חוזרת אל החלומות שלי צאי מהראש שלי, מהראש שלי היחסים עם תהילה גובים מחר הכל טוב ויפה אבל שמועות רצות חזק בעיר כולם אומרים היא מפוקפקת זרע באבילן, אישה שטן, בולעת אש ואז יורקת לא משחקת משחקים, רק הורסת משפחות מפרקת בתים ולא מספקת תירוצים היא לא חייבת כלום לאף אחד תהילה לא שמה זין, וכולם מעניינים לה את התחת מה לעשות התמכרתי לגברת התשוקה גוברת בתוך אהבה עיוורת היא כמו ורד עם קוצים שכולם רוצים את הקווים חוצים, למענה כולם רצים ו. פזמון זה רק סרטים רעים קשים מנשוא אחרי עשור של משחקים וטירופים אני נסוג אחורה על הדרך המהירה להרס עצמי החיים של ראפר בארץ הקודש, סרט טורקי היא תגרום לך לרדוף אחרי שטויות ולא לשמוע ת'אמת, היא תהפוך אותך להיות בדיוק כמוה חולה, לרצות עוד ועוד ועוד, ללא מרגוע להתמכר לאשליות, להיות בהיי, לעוף גבוה להתאהב בפלאשים, בצלמים, בכתבות ולעזוב את הטקסטים, להסתובב ברחובות עם אגו מנופח, לדפוק מעריצות, לקנות וורסאצ'י להתייצב בהשקות ולחייך אל הפאפרצי היא מכורה לחדשות, לעדשות, הבקשות הלחישות, לדפוק עוד שוט בלי חששות אוהבת לזיין ולזרוק, חולת תשומת לב, חולת קוק חלומות על קופנגן, בנקוק אנ'לא כזה, אז מה אני עושה לעזאזל אני פוזל כמו ממזר בתוך המחזה מחפש אמת, רוצה ת'עומק אף פעם לא חלמתי להיות פרצוף מרוח על פרסומת זה לא אני, זה לא הוייב שלי, ככה לא חונכתי וככה לא גדלתי, זוכר מאין באתי מבין לאן הגעתי, מכה על חטא אז תהילה כבר לא מסנוורת אותי, כי אין שם אהבת אמת

מכה למעלה מכה למטה מדיטציה ואורייתא אצלנו קיבלת מה נתת אומנות המלחמה שמקדשת ת'מילה כמו את החרב, יגעת מצאת, תאמין שומע את הרוח שורקת דרך העצים רואה את האמת עוברת דרך חריצים הפסדים ונצחונות, סמוראי, אלה החיים אנחנו נשמות שמחפשות תתדרים הנכונים וכולנו תלמידים, הכל זה שיעורים מכה קדימה מכה אחורה מניאק מי יסתום את הג'ורה מסרב לראות אפור בונה תתפאורה במטאפורה מתקשר עם עולמות עליונים דרך מילים שחוצבות את דרכן מהסלע כשהבריאה מתקשרת עם התודעה שלי, מראה לי את פניה אז אני מראה לה את פניי, עדיין קם בבוקר ואומר מודה אני, כולם אחריי ואומר לעצמי - אתה תלמיד, אתה סמוראי גם אם הבאתי בכי, דם ודמעות השחזתי חרב, אלף לילות אין בי שום ספק אין אולי אני עדיין אש יוקדת, עדיין סמוראי הכל לפי תורת הסמוראי, הכל אצלי מעצם נעוריי הקול אצלי בראש חפר ת'בור עמוק עמוק ולא נתן לחלומות להיגמר נשאר רק להודות לרוח מעליי אני רוצה להאמין שאני ראוי, אני זכאי שווה בין שווים אין מעליי או מתחתיי עדיין לא הפכתי מוזיקאי פוליטיקאי דם חריף בעורקיי, יש לי מנטור מרוקאי אני ואתה נשנה את העולם בלילות אני מרחף בין הגגות ונעלם אל השמיים, פעמיים כי טוב הוצאתי קיטור לא עליתי כיתות, פיתחתי שיטות, זרעתי בדמעה קצרתי בשמחה קיבלתי את עול המלאכה וואלה, ברכה מן אללה, המשכתי לכתוב דבקתי בתורת המלחמה הנשמה שלי בוערת והנפש שלי חיה היום אני פותח את הפה ואז חותך עם המילים שלי בצומת הקרבות אני עובר בין עולמות תמיד בעומק המצולות אני מגשים את החלומות אם נראה את היקום כידיים מושטות נתפוצץ כאילו מחכות 72 בתולות שומע, היה איתי אחד ביסודי שהתאמן בקראטה (אוקיי) ובי"ב הוא כבר היה אלוף הארץ, או משהו כזה וכשבאו להתחיל איתו מכות הוא היה בורח (מה?) ומתתי לראות אותו קובר אותם שאלתי "איך תה לא מחזיר?" והוא ענה לי (נו?) את מה שהוא עשה לי אני לא זוכר ואת מה שאני הייתי עושה לו - הוא לא היה שוכח (בואנה אחלה משפט) ואנחנו גם כאלה קצת שנים שהתאמנו בלירות את המילים הכי מהר על אוטומט רק כדי לומר אותן לאט, רק כדי לומר מעט אין מילים סתם, אפשר לקבור נשמה של בנאדם באבחת מילה אחת (באבחת מילה אחת) אז דווקא כי הגענו לאן שרצינו נמשיך להתייצב לאימונים נפלס לנו תדרך ונתמיד, נזיע, נירק דם ואף לא נביט אל השעון לא נשאל לתוצאה, נסמוך על השיטה נלך כדי לחזור כמו פזמון כמו הילד שברח מהתגרה ההיא עטור בניצחון

את השמחה, את השמחה הזאת הם לא ייקחו ממך ובשמחה, ובשמחה הזאת אחי אני איתך את השמחה, את השמחה הזאת הם לא ייקחו ממך ובשמחה, עם שורשים עמוק באדמה עבד כי ימלוך והוא שולט ביד רמה מכרו לנו סיפור על ציונות ותקומה גנבתם את הכסף, שדדתם אדמה אסרתם את הגוף עכשיו רוצים את הנשמה אבל אנחנו כבר לא תמימים כן, מאמינים בני מאמינים עבדו לנו על ההורים, כן עכשיו עובדים עלינו בפנים האדמה של כולנו -- שלכם והחובות שלכם -- של כולנו המניות של כולנו -- שלכם המלחמות שלכם -- של כולנו מעבידים אותנו כל החיים כדי שנשאר חייבים כבר לא מבדיל בין ימינך לשמאלך אבל דבר אחד הם לא ייקחו ממך את התקווה, את התקווה הזאת הם לא ייקחו ממך ובתקווה, ובתקווה הזאת אחי אני איתך את התקווה, את התקווה הזאת הם לא ייקחו ממך ובתקווה, עם שורשים עמוק בנשמה נותנים לנו לראות -- ולא נותנים לגעת הפרדתם אותנו מהדת גורמים לנו לרצות -- גנבתם את הדעת גור אריה הפכו לקט בין הגויים, נשארנו יהודים בין יהודים, נשארנו בודדים נשארים נאמנים למסורת מאמינים מתפללים לקטורת גררתם לפשע, כיוונתם לרשע סגרתם ת'עבר, קברתם ת'מחר קומבינה על קומבינה מה כבר לא עשו אבל דבר אחד אחי הם לא ייקחו את האמונה, ת'אמונה הזאת הם לא ייקחו ממך ובאמונה, באמונה הזאת אחי אני איתך את האמונה, ת'אמונה הזאת הם לא ייקחו ממך והאמונה, עם שורשים עמוק באדמה